רטינופתיה סוכרתית
 

מחלת רשתית עקב סוכרת (diabetic retinopathy) כוללת כמה שינויים ברשתית העלולים להתפתח כתוצאה מהסוכרת (מסוג 1 או מסוג 2). הסימנים המוקדמים ביותר הם נקודות קטנות ואדומות ברשתית המכונות בליטות זעירות (microaneurysms), המייצגות כיסים קטנים על כלי הדם הקטנים ביותר של הרשתית המכונים נימים. בליטות זעירות אלה עלולות לגרום לדליפת נוזל מהדם (סרום) לתוך הרשתית, מה שיכול להוביל להתנפחות הרשתית (בצקת מקולרית). בהמשך, עשויים להתפתח ברשתית דימומים וכתמים לבנים המכונים נקודות צמר גפן. עם ההתקדמות הנוספת של מחלת הרשתית, עשויים להתפתח נימים קטנים בלתי סדירים המכונים נימי דם חריגים תוך רשתיים (IRMA) וחריזה על גבי הוורידים; על ורידי הרשתית יהיו אזורים מורחבים לצד אזורים בעלי קוטר רגיל של כלי דם. כל השינויים האלה מדגימים מחלת רשתית שאינה משגשגת עקב סוכרת. בחלק מהעיניים מתקדמת המחלה להיות מחלת רשתית המשגשגת עקב סוכרת, המאופיינת על ידי התפתחות כלי דם חדשים ועדינים על פני השטח של עצב הראייה או הרשתית. כלי דם חריגים אלה מכונים כלי דם חדשים, והם נוטים לדמם לתוך החלל הזגוגי ולגרום לדימום בזגוגית. כמו כן, עשויים כלי הדם החדשים לגרום ליצירת רקמת צלקת על הרשתית, העשויה למשוך את הרשתית ולגרום להיפרדות רשתית משיכתית. לעיתים, כלי דם חדשים עשויים לגדול גם בקדמת העין, על הקשתית, מה שיכול לגרום לצורה חמורה מאוד של גלאוקומה.

 

 

סימני אזהרה של מחלת רשתית עקב סוכרת

אנשים רבים הלוקים במחלת רשתית המשגשגת או שאינה משגשגת עקב סוכרת, ובאופן מיוחד אלה שאין אצלם דימום בזגוגית או היפרדות רשתית משיכתית, הם בעלי ראייה תקינה. לכן, הכרחי לבצע בדיקות עיניים באופן סדיר, מכיוון שכל טיפול יהיה הרבה יותר יעיל לפני אבדן הראייה. ראייה מטושטשת היא התסמין הנפוץ ביותר הנגרם בשל מחלת רשתית עקב סוכרת. תסמין חשוב נוסף הוא ההופעה הפתאומית של גופים צפים (זבובים) היכולה להתרחש בעקבות דימום בזגוגית.

 

 

מה גורם למחלת רשתית עקב סוכרת?

מחלת רשתית עקב סוכרת נוצרת בעיקר על ידי נזק לכלי הדם ברשתית, כתוצאה מרמות הסוכר (הגלוקוז) הגבוהות בדם. כלי הדם התקינים של הרשתית ניזוקים על ידי הרמות הגבוהות הכרוניות של הסוכר, ונוזל עלול לדלוף דרכם או לגרום לדימומים קטנים ברשתית. בשלבים מתקדמים יותר של מחלת הרשתית עקב סוכרת, כלי הדם של הרשתית נחסמים, מה שגורם לאספקת רמות בלתי הולמות של חמצן לרשתית. הרשתית שולחת סימנים לגדילת כלי דם חדשים, ונוצרים כלי דם חדשים שאינם תקינים.

 

 

הטיפול במחלת רשתית עקב סוכרת

המטרה הראשונה בטיפול במחלת רשתית עקב סוכרת היא לשלוט על הגלוקוז בדם. שליטה טובה על הגלוקוז בדם תסייע להאט את התפתחות מחלת הרשתית עקב סוכרת ואת התקדמותה, למרות שלא תמנע את מחלת הרשתית עקב סוכרת לחלוטין. בצקת מקולרית עקב סוכרת מטופלת בפוטוקואגולציה באמצעות לייזר על ידי יצירת צריבות קטנות מסביב לחלק המרכזי של הרשתית המכונה מקולה או באמצעות זריקות של תרופות כגון רניביזומאב, בוואציזומאב או סטרואידים לתוך העין (באמצעות זריקות תוך זגוגיתיות). הטיפול המועדף ייקבע על ידי חומרת הבצקת המקולרית ומיקומה. זריקות תוך זגוגיתיות אלה חייבות לעיתים קרובות להינתן כמה פעמים כדי לשלוט על הבצקת המקולרית. מחלת רשתית המשגשגת עקב סוכרת, מטופלת בעיקר בפוטוקואגולציה באמצעות לייזר על ידי צריבות בהיקף הרשתית. דבר זה מסייע להפחתת דרישות החמצן של הרשתית מה שגורם לפתירת יצירת כלי הדם החדשים ברשתית ובראש עצב הראייה או להפחתתם. הליכי הלייזר והזריקות התוך זגוגתיות מתבצעים בדרך כלל במרפאה.

 

 

ניתוח רשתית (ויטרקטומיה) לטיפול ברטינופתיה סוכרתית

עבור כמה מהעיניים שמתפתחים בהם דימומים בזגוגית או היפרדות רשתית משיכתית נדרש הליך כירורגי המכונה כריתת זגוגית העין או ויטרקטומי המבוצע בחדר ניתוח. המפתח לטיפול מוצלח במחלת רשתית עקב סוכרת הוא גילוי מוקדם, כדי שניתן יהיה לטפל בה בשלבים המוקדמים יותר במקום בשלבים המאוחרים יותר. לעיתים קרובות ניתן למנוע את אבדן הראייה במחלת רשתית עקב סוכרת על ידי טיפול מתאים הניתן בעיתוי הנכון.